הפקעות קרקע, פיצויים

השלוח הוא המינהל, והבעלים, שלטובתו על המינהל לפעול, היא רשות הפיתוח. אין לשרבב את המדינה באופן כלשהו למערך יחסים זה

בעקבות הפקעת מקרקעין בשלמותם לא צפויה לבעליהם כל הנאה, ואין אפוא הצדקה להפחתת הפיצויים המשתלמים להם

בעוד שהפקעה ללא תמורה אינה חייבת במע"מ, הפקעת יתר כנגד אחוזי בנייה עשויה להיחשב כמכירה שגלום בה מע"מ

כאשר מדובר בהפקעות רחבות היקף, מותר להגדיר את מטרת ההפקעה במונחים כלליים, אף אם אין יודעים מראש, במועד ההפקעה, מה ייעודה של כל חלקה וחלקה

רשות תכנונית שמפקיעה קרקע לצרכי ציבור, רשאית להעתיק את הזכויות המופקעות לקרקע אחרת למטרה ציבורית, במסגרת תוכנית איחוד וחלוקה

הליכי הפקעה אשר לא הביאו בחשבון כי המקרקעין הם פרטיים, אינם תקינים ומביאים לבטלות ההפקעה

שווי השוק של קרקע חקלאית מורכב משני מרכיבים: שווי השימוש לצרכי חקלאות, ושווי הפוטנציאל לשינוי יעוד בעתיד

הפקעה ללא תמורה של 40% משטח הקרקע - אין לה אח ורע במדינות העולם הנאורות. ביטול החקיקה הקיימת מחויבת המציאות, והיא רק שאלה של זמן

אם המטרה הציבורית אשר שימשה בסיס להפקעת מקרקעין חדלה להתקיים, ההפקעה מתבטלת, וככלל (הכפוף לחריגים) יש להחזיר את המקרקעין לבעל המקרקעין שממנו הופקעו

בקרקע שמופקעת לפי הפקודה המנדטורית, זכות סירוב ראשונה היא רק לבעלים שהפקיעו ממנו ועודנו חי, אבל זכות זו אינה עומדת ליורשים

הפקעת מקרקעין היא פעולה שלטונית של צמצום זכותו של היחיד על קניינו לטובת צרכי הציבור. קיימות בחוק מיסוי מקרקעין הוראות ייחודיות לפעולה זו

במנהרות הכרמל לא הוכח כי קיים חשש של ממש שהפגיעה ברכוש תהא מעבר למידה הנדרשת, או כי צפויה סכנה למקרקעין עקב הכרייה, או כי תיפגע אפשרות הניצול על פני הקרקע

המחוקק מדמה הפקעתה של קרקע למכירתה של הקרקע, ועל כן מורה הוא על שומת שווייה כבעיסקת מכירה * כשהתמורה אינה משולמת לאלתר, מדמה המחוקק את תפישתה של קרקע בידי המדינה לחכירתה מידי בעליה עד לתשלום פיצוי ומחייב את המדינה לשלם לבעלים דמי חכירה

בהערכת שוויים הקודם של מקרקעין - קודם לפגיעתם על ידי תוכנית פוגעת - יש לשקול שיקולים רבים מלבד זכויות הבנייה המוקנות על פי התוכנית הקודמת